וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַמְּכֹנ֛וֹת עֶ֖שֶׂר נְחֹ֑שֶׁת אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַמְּכוֹנָ֣ה הָֽאֶחָ֔ת וְאַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְשָׁלֹ֥שׁ בָּאַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃
אגרא דכלה
[ר"ת כל הפסוק, בגימטריא כ"ה. שעד שם יסובבו כל הברכות להשפיע לתחתונים, והוא מדת מלכו"ת שמי"ם הנקראת כ"ה (זוהר ח"ג קמ"ח ע"א), ונקראת בריכה העליונה, בסוד שנאמר לאבינו אברהם והיה ברכ"ה (בראשית יב ב), הברכות מסורין בידו (ב"ר פל"ט י"א), וי"י ברך את אברהם בכ"ל (בראשית כד א). ב"ת (ר"ל מדה, כמו אלפים ב"ת יכיל (מלכים א' ז כז)), היתה לו לאברהם אבינו ובכ"ל (בגימטריא ב"ן) שמה כנודע (ב"ב ט"ז ע"ב), והוא סוף אצילות הקדש מהאור הנערב הנשפע מעולם המלבוש. ס"ת כל הפסוק בגימטריא סת"ר. הוא סוד עיגולא וריבועא, מ"ם וסמ"ך בגימטריא סתר (בהחשב המ"ם לת"ר כנודע), בטהירו עילאה ראשית השעשוע והצמצום עד הגיע למלך הכבו"ד סוף האצילות הנרמז בר"ת הפסוק בגימטריא כ"ה. ועל תתמה רמיזת הכ"ה בר"ת, וסת"ר בס"ת, להודיע לבאי עולם כי הכל אחדות פשוטה כשלהבת הקשורה בגחלת, והמ"י וידום.](עד כאן מועתק מספר דרך עדותך):